#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יג. האם קוברים ע""י ישראל או גוי 1) ביו""ט ראשון 2) ביו""ט שני? "	"1)  <sup>יד</sup>קוברים ע""י גוי<br>2)&nbsp;אם השתהה וחוששים שהמת יסריח קוברים ע""י ישראל&nbsp;<sup>טו</sup>&nbsp;אם לא השתהה למר זוטרא ממתינים למחר לרב אשי קוברים ע""י ישראל דיו""ט שני לגבי מת כחול שויוה רבנן<sup>טז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br>יד.  כן פירש רש""י. והרשב""א והר""ן הביאו שיש מפרשים שאם השתהה קוברים ואם לא השתהה אין קוברים. עוד כתב הר""ן דאיכא מ""ד דדוקא קבורתו ע""י גוי אבל טלטולו מותר ע""י ככר או תינוק וכן הוצאתו מותרת, והר""ן אסר.
<br>טו.  כתבו הרשב""א והר""ן שפי' השתהה הוא בין שהשתהה ובין שעתיד להשתהות כגון שיש שבת אחריו .
<br>טז.  כתב הר""ן דאיכא מ""ד שביו""ט שני קורעים ולרמב""ן ולר""ן אסור.</span>"	ביצה ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יד. מה הם הטעמים 1) שאסר ר""ת לקבור ביו""ט שני 2) שהתוס' התירו?"	"כתבו התוס' (ד""ה והאידנא):<br>1) דאיתא בשבת שהורו לבני בשכר שלא לקבור מת ביו""ט שני משום דלאו בני תורה ואתי לזלזולי ביה, וסבר ר""ת דא""כ כ""ש בזמנו ועוד שבזה""ז גם יש יהודים שמשועבדים למלכות לעשות מלאכה ואם יראו שיתעסק ו לעשות מלאכה במת יכפו אותם לעשות מלאכה למלכות.<br>2) בגמ' אסרו משום חברי ובזה""ז שאין חברי מותר, ואין צריך מנין אחר להתירו דכיון שעבר החשש עבר הטעם, ועוד שבהרבה דברים מצאנו שאסרו בגמ' משום שאינם בני תורה ובזה""ז מתירים."	ביצה תוס' ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"טו. מדוע הוצרכו שמואל ואיתימא ר' יוחנן לומר שאפרוח שנולד ביו""ט מותר הואיל ומתיר עצמו בשחיטה והרי ה סוברים כר""ש דלית ליה מוקצה?"	"תירצו התוס' (ד""ה הואיל) א. שכאן אמרו טעם שיתיר גם לר' יהודה דאית ליה מוקצה ב. שגם ר""ש מודה בהאי מוקצה דהוי כגרוגרות וצמוקין<sup>יז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br>יז.  והרשב""א תירץ  א.  דכלהו אית להו דרב נחמן דאמר בריש מכילתין דיש מוקצה ליו""ט ב. שגם לר""ש אסור משום דאפרוח בקליפתו הוא מוקצה מחמת חסרון כיס דכו""ע מודו ביה.</span>"	ביצה תוס' ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"טז. עגל שנולד מן הטרפה ביו""ט 1) האם הוא מוקצה ומדוע 2) ומדוע לא נאמר שהוא מוכן משום שיכל לשוחטו במעי אמו? "	"1) אינו מוקצה<sup>יח</sup>. לשמואל ואיתימא ר' יוחנן הואיל ומתיר עצמו בשחיטה. לרבה ואיתימא רב יוסף הואיל ומוכן אגב אמו לכלבים, ומוכן לכלבים הוי מוכן לאדם שדעתו של אדם על כל מה שראוי לו, ועגל שבמעי טריפה ראוי לו לכשיולד<sup>יט</sup>.<br>2)  <sup>כ</sup>תירצו התוס' (ד""ה וכי מה) א. דמיירי אליבא דר' אושעיא שהסתפק בכך ב. הואיל ולכתחילה אין לו לשחטו במעי אמו שאינו יכול לראות לא מיקרי מוכן ג. שהכא מיירי בלא כלו לו חדשיו עד היום וא""כ לא היה מוכן היום הואיל ובין השמשות לא היה ראוי<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יח.  כתב הרשב""א דהא דאמרינן דעגל שנולד ביו""ט מותר דוקא בדקים ליה שכלו לו חדשיו הא לאו הכי אפי' בחול אסור כל ח' .
<br>יט.  והרשב""א כתב שבירושלמי איתא דנעשה כדבר מוכן שטמון בדבר שאינו מוכן. עוד כתב הרשב""א שלמ""ד אינה יולדת למקוטעים אסור מפני שביו""ט שלאחר השבת יש כאן הכנה וגוזרים כל יו""ט אטו יו""ט שלאחר השבת.
<br>כ.  והרשב""א תירץ א. דמילתא דלא שכיחא היא ולא הכנה היא ב. דלא ניחא ליה למנקט מילתא דלא שכיחא.</span>"	ביצה ו. - ו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. אמר רב הונא אמר רב ביצה עם יציאתה נגמרה. כיצד מתפרש למסקנא?	"&nbsp;עם יציאתה נגמרה ומגדלת אפרוחים, במעי אמה אינה מגדלת אפרוחים, ונפק""מ למקח וממכר להוי מקח טעות.<br>ואי בעית אימא עם יציאת רובה נגמרה וכר' יוחנן שאמר שאם יצאה רובה מערב יו""ט וחזרה לתוך מעיה וילדתה בלילה מותרת כאילו נולדה מאתמול.<br>ואי בעית אימא עם יציאת כולה נגמרה, שרק אם יצאה כולה מערב יו""ט מותרת אבל יצאה רובה מערב יו""ט וחזרה וילדתה בלילה אסורה ולאפוקי מר' יוחנן."	ביצה ו: - ז.		
